<h1>אהל מועד שער מועד קטן דרך ב'</h1>
<h2>דף ב.</h2>
היוצא בשיירה או המפרש מן היבשה לים קורין בימים שתיקנו חכמים לבני כפרים בי"א י"ב י"ג וצריך עשרה בקריאתה הואיל ואינו קורא אותה בזמנה ולמה תקנו להקדים ולא לאחר משום דכתיב ולא יעבור.
בט"ו באדר קורין כרכים המוקפים חומה מימות יהושע בן נון וגם לענין פורים דינן כשושן. כפרים ועירות גדולות קורין בי"ד. [ע"ב] כרך וכל הסמוך לו וכל הנראה עמו עד מיל נדון ככרך וקורין בט"ו. [ע"א] הקלו חכמים לבני כפרים להיות קורין ביום הכניסה אם מתכנסין שם יו"ד בני כפר ובזה"ז אין קורין אותה אלא בזמנה שזהו י"ד לפרזים וט"ו לבני כרכין המוקפים חומה מימות יב"ן ובשושן קורין בט"ו.
<h2>דף ד.</h2>
אמר ריב"ל חייב אדם לקרות המגילה בלילה ולשנותה ביום [ג' ע"ב] ואין מבטלין בשביל שום דבר מקרא מגילה אלא משום מת מצוה. [ד' ע"א] נשים חייבות במקרא מגילה.
וביום ג"כ מברך שהחיינו שהקריאה של יום עיקר החיוב אלא שנהגו בשל לילה רמז לכתוב שאמר אלוק"י אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומיה לי והואיל וקריאה של יום עיקר צריך לברך בה שהחיינו אע"פ שמברך אותה על של לילה וכן נהגו אע"פ שהר"מ אומר דביום אינו חוזר לברך שהחיינו.
<h2>דף ה.</h2>
מגילה בזמנה נקראת אפי' ביחיד לדעת רוב המפ' וכן נהגו אע"פ שהר"ן או' שלעולם צריך עשרה.
היוצא בשיירה או המפרש מן היבשה לים קורין בימים שתיקנו חכמים לבני כפרים בי"א י"ב י"ג וצריך עשרה בקריאתה הואיל ואינו קורא אותה בזמנה ולמה תקנו להקדים ולא לאחר משום דכתיב ולא יעבור.
<h2>דף ה:</h2>
ובמקום שנהגו שלא לעשות מלאכה אין עושין ויום י"ד ויום ט"ו אסורין בהספד ותענית.
כרך שספק אם מוקפת חומה מימות יב"ן קורין המגילה ביום י"ד.
<h2>דף ו:</h2>
אין בין י"ד של אדר ראשון לי"ד של אדר שני אלא מ"מ ומתנות לאביונים אבל לענין הספד ותענית זה וזה שוין ובשניהם אסור.
<h2>דף ז.</h2>
וצריך אדם לשלוח בפורים שתי מתנות לאדם א' דכתיב ומשלוח מנות איש לרעהו. וחייב אדם לתת שתי מתנות לשני בני אדם דכתיב ומתנות לאביונים.
מגבת פורים לפורים ואין העני רשאי ליקח בהם אפי' רצועה לסנדלו. ואין מדקדקין במעות פורים אלא נותנים לכל הפושט ידו ליטול.
<h2>דף ז:</h2>
אמר רבא חייב אדם להתבשם בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי וכת' רבינו אפרים מההיא שעתא דקם רבה ושחטיה לר"ז אידחי ליה מימרא דרבה ולא שפיר למיעבד הכי ויש מפרש' דמה שאמר שלא ידע היינו לחשוב בגימ' שמנין ארור המן שוה עם ברוך מרדכי. סעודת פורים שאכלה בלילה לא יצא משום דכתיב לעשות אותו ימי משתה ושמחה.
<h2>דף טז:</h2>
עשרת בני המן ועשרת צריך לאומרם בנשימה א'.
וו' דויזתא צריך למימתחא כזקיפה וצריך לכתוב עשרת בני המן אריח על גבי אריח ולבינה ע"ג לבינה שלא תהא תקומה למפלתן של רשעים.
מגילה צריכה שרטוט וצריכה עיבוד לשמה והר"ם או' שא"צ עיבוד לשמה.
<h2>דף יז.</h2>
הקורא המגילה תרגום או בכל לשון חוץ מאשורית דהיינו לה"ק וחוץ מיונית לא יצא אא"כ מבין באותו לשון ושתהא כתובה באותו לשון. הלועז ששמע אשורית או יונית אע"פ שאינו מבין בו יצא. טעה ולא הזכיר אפי' תיבה א' לא יצא אבל בדקדוק אות א' אם טעה אינו חוזר וכ"ן מהירוש' [פ"ב ה"ב] שכתבנו בחיבורינו הגדול בסוף נ"ה. קראה סירוגין יצא. היה כותבה דורשה ומגיהה אם כיון לבו יצא ואם לאו לא יצא ואם אינו קורא כראוי אלא שקורא להגיה לא יצא. קראה פסקי פסקי יצא ואף בסירוגין אפי' שהה כדי לגמור את כולה אינו חוזר לראש ואפי' שח אחר שהתחיל לקרות בה אין השיחה מפסקת שאין השיחה הפסק אלא בין הברכה לתחילת המעשה ומיהו השח גוערין בו כדי שיכוין לבו למצוה אבל אם שח אינו חוזר. הקורא את המגילה למפרע לא יצא. קראה ע"פ לא יצא.
<h2>דף יח.</h2>
השומע א"צ לכוין בכל תיבה ותיבה וראיה דיוצאים באשורית ומ"מ צריך שיהא שומע כל התיבות.
<h2>דף יח:</h2>
השמיט בה הסופר אותיות או פסוק אם אין באותו חסרון תלוי ענין כשרה והוא שקראן הקורא דהוי כמתורגמן שמוסיף דברים כדי לברר טעמו של פסוק. הקורא את המגילה מתנמנם נים ולא נים תיר ולא תיר יצא ופי' נים ולא נים בתחילת שינה תיר ולא תיר שכבר ישן וכשניעור לא ניעור יפה.
מגילה שהיו בה אותיות מטושטשות או מקורעות אם רישומן ניכר כשרה ואם לאו פסולה.
<h2>דף יט.</h2>
פרוז בן יומו נקרא פרוז ומוקף בן יומו נקרא מוקף הילכך בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר אם עתיד לחזור למקומו קורא כמקומו ואם לאו קורא עמהם בד"א בשעתיד לחזור בליל י"ד ונתעכב ולא חזר אבל אין עתיד לחזור בליל י"ד קורא עמהם.
והקורא את המגילה אם לא קראה כולה לא יצא.
ובעינן גידים בתפירתה וסגי לה בג' גידין והוא שיהו משולשין. לרבי' האיי מנהגא דחזי לנא דקרי למגילה קורא ופושט אבל קורא וכורך כס"ת לא חזי לנא.
וקורין אותה בלא פסוק טעמים ובלא הרחקת פסוקים בין מעומד בין מיושב כאגרת משא"כ בס"ת.
<h2>דף יט:</h2>
הקורא במגילה כתובה בין הכתובים העשוין כתיקון ס"ת ביחיד יצא ובצבור לא יצא אפי' בדיעבד כיון שאינה בפני עצמה ומחמת הניקוד אין מגילה נפסלת ודברים פשוטים הם שאם יש בראשה ברכות או פיוטין לא מפסלא משום הך.
הכל כשרין לקרות המגילה ואפי' נשים אבל שוטה וקטן לא וחרש אע"פ שמדבר אינו ראוי למקרא מגילה וכל מי שאינו מוציא לעצמו, לאחרים ג"כ אינו מוציא.
ויוצאין במגילה גזולה כמו שיוצאין בשופר גזול וכ"כ רשב"א בתשו' ולדעת אהר"א אין יוצאין בשופר גזול ולא במגילה גזולה.
<h2>דף כ.</h2>
כל היום כשר לקרות המגילה ולכתחילה אין קורין אלא מהנץ החמה ולמעלה קראה משעלה עמוד השחר יצא.
<h2>דף כא.</h2>
וקורין אותה בלא פסוק טעמים ובלא הרחקת פסוקים בין מעומד בין מיושב כאגרת משא"כ בס"ת.
<h2>דף כא:</h2>
אם שנים או שלשה קוראין יחד את המגילה יוצאין השומעין אותו מהם דכיון דחביבי להו לשמוע וישמעו מן החזן וי"א דבכי האי הרבה קולות משתמעי ולפיכך אם היה א' מהן קורא ע"פ לא יצאו דשמא השומע לא יתן לב לקריאת האחרים או סומך על קריאה של זה וע"כ יש לגעור במי שמסייע לש"ץ ע"פ כשהוא קורא את המגילה.
וביום ג"כ מברך שהחיינו שהקריאה של יום עיקר החיוב אלא שנהגו בשל לילה רמז לכתוב שאמר אלוק"י אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומיה לי והואיל וקריאה של יום עיקר צריך לברך בה שהחיינו אע"פ שמברך אותה על של לילה וכן נהגו אע"פ שהר"מ אומר דביום אינו חוזר לברך שהחיינו.
מקום שנהגו לברך לאחר המגי' מברך ולפניה מברך מנ"ח על מקרא מגילה ושעשה נסים ושהחיינו.
לאחר המגילה במקום שנהגו מברך בא"י אמ"ה האל הרב את ריבנו והדן את דיננו והנוקם את נקמתנו והנפרע לנו מצרינו והמשלם גמול לכל אויבי נפשנו בא"י האל הנפרע לעמו ישראל מכל צריהם האל המושיע.
